זהר

שעב) יו"ד עם ה״א עלאה. לא תליא חבורא דלהון בחסד, אלא במזלא תלייא חבורא דלהון, וחביבותא דלהון, דלא מתפרשן לעלמין. יו״ד אתקשר בה״א, וה״א אתקשר בוא״ו, וא״ו אתקשר בה״א, וה״א אתקשר בכלא. וכלא חד קשורא הוא, וחד מלה. לא אתפרשו דא מן דא לעלמין. כביכול, מאן דגרים פרודא, כאלו חריב עלמא, ואקרי ערייתא דכלא.

פירוש הסולם

שעב) יו״ד עם ה״א וכו׳: י׳ עם ה׳ עליונה, שהם חכמה ובינה, החיבור שלהם אינו תלוי בחסד, כמו בז״א ומלכות, אלא החיבור שלהם והחביבות שלהם תלויים במזלא, שהוא דיקנא דא״א המיחד חו״ב (כמ״ש בתלמוד ע״ס שיעור י״ג דף א׳ קט״ו אות ה׳ ע״ש) שאינם נפרדים לעולם. הי׳ נקשרת בה׳, וה׳ נקשרת בו׳, והו׳ נקשרת בה׳ אחרונה, והה׳ נקשרת בכל, יה״ו. והכל קשר אחד הוא, ודבר אחד, אינם נפרדים זה מזה לעולם. כביכול, מי שגורם פירוד, הוא כאלו מחריב העולם. וזה נקרא ערות הכל.