זהר

שעב) ובג"ד, קרא לההוא ברא, דאתיליד ליה, דאיהו בדמותו כצלמו, שת. דאינון סיומא דאתוון. ולא אתתקנו אתוון, עד דקיימו ישראל על טורא דסיני, וכדין אהדרו אתוון על תקונייהו, כיומא דאתבריאו שמים וארץ. ואתבסם עלמא, וקיימא על קיומיה.

פירוש הסולם

שעב) ובג"ד קרא וכו': ומשום זה קרא לאותו הבן שנולד לו, שהוא בדמותו בצלמו בשם שת, שהם סיום האותיות דא"ב, שנשארו לו. (כנ"ל בדבור הסמוך). ולא נתקנו האותיות מקלקולם, עד שעמדו ישראל על הר סיני, ואז חזרו האותיות ובאו על תקונם, כמו שהיו ביום שנבראו בו שמים וארץ, דהיינו מקודם החטא דאדם הראשון, כי חזר הסדר דא"ב ביושר. והעולם נמתק ועמד על קיומו.