זהר

שעא) השם עבים רכובו ר' ייסא סבא, פליג, עבים ע"ב י"ם, עב דאיהו חשך, שמאלא, דקיימא על ים דא. המהלך על כנפי רוח, דא רוחא דמקדשא עלאה, ורזא דא שנים כרובים זהב, כתיב וירכב על כרוב ויעוף וידא על כנפי רוח, וירכב על כרוב חד, לבתר איגלי על כנפי רוח ועד דהאי אתער לא אתגלי בהאי.

פירוש הסולם

שעא) השם עבים רכובו, ר' ייסא סבא, פליג עבי"ם ע"ב י"ם, ע"ב, דאיהו חשך שמאלא דקיימא על ים דא: רי"ס, מחלק המלה עבי"ם לשתים: ע"ב י"ם. שפירושם, ע"ב, שהוא חשך השמאל, עומד על ים הזה. פירוש, הכתוב השם עבים רכובו יורה, על המוחין דנקודת השורק, שהם מאירים בשמאל בסוד החשך וקפאון, וע"כ מרומזים בהמלה ע"ב של עבי"ם. ונודע שאין המוחין אלו מקובלים אלא להנוקבא דז"א בלבדה, הנקראת אז בשם י"ם. וע"כ מסמיך הכתוב המוחין אלו אל המלה י"ם. שהוא שם הנוקבא בעת שמקבלת המוחין הללו משמאל.
המהלך על כנפי רוח דא רוחא דמקדשא עלאה, ורזא דא שנים כרובים זהב. המהלך על כנפי רוח, היא הרוח של מקדש העליון, וזה סוד, ​שנים כרובים זהב. פירוש, הכ' המהלך על כנפי רוח יורה על קומת החסדים, היוצאת על המסך דנקודת החירק, המיחדת ב' הנקודות חולם ושורק זה בזה. כי כנפי, ה"ס המסך, רוח. היא מדת האור היוצא על מסך הזה, דהיינו קומת חסדים הנמשכת ממקדש העליון, שהוא או"א עלאין. וז"ס ב' כרובים זהב, שהם זו"ן, כי המהלך על כנפי רוח יורה על כרוב הזכר שהוא ז"א, שהארתו הוא חסדים מכוסים. והכ' השם עבי"ם רכובו, יורה על כרוב הנקבה, דהיינו הנוקבא דז"א שהיא מאירה בהארת חכמה.
כתיב ​וירכב על כרוב ויעוף וידא וגו' וירכב על כרוב חד, לבתר אגלי על כנפי רוח: כתוב וירכב וגו' תחילה וירכב על כרוב אחד, דהיינו כרוב הנוקבא, שה"ס ע"ב י"ם כנ"ל, ואח"כ נגלה על כנפי רוח, שה"ס כרוב הזכר, בסוד קומת החסדים הנגלה על מסך דחירק. כנ"ל בדבור הסמוך. ועד דהאי אתער לא אתגלי בהאי, ועד שזה נתעורר לא נתגלה בזה. פירוש, כי עד שלא נתעורר הארת החסדים של כרוב הזכר, בסו"ה וידא על כנפי רוח, לא נתגלה המרכבה בכרוב הנקבה, בסו"ה וירכב על כרוב ויעוף. כי הארת החכמה של הנקבה שה"ס נקודת השורק, לא תוכל להאיר מטרם שמתלבשת בלבוש של הארת החסרים מנקודת החירק, כנודע.