פירוש הסולם
שעא)
משת אתייחסו וכו': משת נתיחסו כל דורות העולם, וכל צדיקי אמת שבעולם. אמר ר' יוסי אלו אותיות אחרונות שבתורה
ש' ת', נמצאו שלמות, גם אחר שעבר אדם על כל אותיות התורה, דהיינו בחטא עצה"ד הכולל לכל התורה, ובתשובה שעשה לפני רבונו, נאחז באלו שתי אותיות, ש' ת', שנמצאו שלמות. ומאז חזרו הראשונות לאחור בסדר תשר"ק צפע"ס וכו'.
פירוש, כי הכולל של אותיות התורה הם כ"ב אותיות. והם הכלים להתלבשות האורות נפש רוח נשמה, (
כמ"ש לעיל בהקדמת הזהר דף ל"ד ד"ה גם יש) שג' מדרגות בהם: יחידות עד י' הן לאור הבינה שהוא נשמה, עשרות עד ק' הם לאור ז"א שהוא רוח, ומאות שהן קרש"ת הן לאור הנוקבא שהוא נפש. ומקודם החטא היה לאדם נר"ן מאצילות. ובעת שחטא בעץ הדעת פרחו ממנו ט"ר שהם הנשמה והרוח וג"ר דנפש, כי גם נפש דאצילות פרחו ממנו, ונשאר בו ו"ק ממנה דהיינו נפש מיוד פרצופי בי"ע. שערך בי"ע כלפי אצילות הוא כמו ו"ק כלפי ג"ר,
(כנ"ל דף קפ"ג ד"ה וההיא) ונמצאו נופלים ממנו גם האותיות שהלבישו את נר"ן הללו שפרחו ממנו, שהם האותיות מ
א' עד
י' שהן כלי הנשמה, והאותיות מ
י' עד
ק' שהן כלי הרוח, וחציים של האותיות קרש"ת שהן רלי ג"ר הנפש, ולא נשארו בו אלא ב' האותיות אחרונות
ש' ת', שהם הכלים לו"ק דנפש שנשארה בו.
וז"ש
אלין אתוון בתראין דהוו באורייתא שהם ש' ת' כנ"ל.
אשתכחו בתר דעבר אדם על אתוון דאורייתא כלהו, נשאר גם אחר שעבר אדם על כל אותיות התורה, דהיינו אפילו אחר החטא, שפרחו ממנו נר"ן דאצילות עם כל אותיות התורה, שהיו מלובשים בהן, מ"מ נשארו בו ב' אותיות
ש' ת', כי האורות שלהם שהם ו"ק דנפש לא פרחו מהם כמבואר, וז"ש
ובתיובתיה לקמיה מאריה אחיד באלין תרין, כשעשה תשובה לפני רבונו נאחז באלו ב' האותיות ש' ת' שנשארו בו מכל הכ"ב אותיות ומהן שאב כל חיותו. וז"ש
ומכדין אתהדרו אתוון למפרע בסדר תשר"ק. כי סדר א"ב ביושר, אבג"ד וכו' יורה על אור ישר, שה"ס ט"ר. וסדר א"ב למפרע יורה על אור חוזר הנבחן לאור נקבה, דהיינו אור הנפש. וכיון שלא נשאר לו אלא אור הנפש, לא היה יכול לקבל עוד מסדר אותיות ביושר, אלא אור חוזר, שהוא: תשר"ק צפע"ס נמל"ך יטח"ז והר"ג ב"א.
