זהר

שס) וישתאר קב"ה בלחודוי, כמה דכתיב, והאלילים כליל יחלוף, וכתיב ונשגב יי' לבדו ביום ההוא. הוא בלחודוי, כמה דכתיב, ואין עמו אל נכר, בגין דישתצי חילא מסאבא מעלמא, ולא ישתאר לעילא ותתא, אלא קב"ה בלחודוי, וישראל לפולחניה, עם קדיש ויתקרי, קדיש, דכתיב, והיה הנשאר בציון והנותר בירושלם קדוש יאמר לו כל הכתוב לחיים בירושלם. וכדין, יהא מלכא יחידאי, לעילא ותתא, ועמא יחידאה לפולחניה, כמה דכתיב ומי כעמך ישראל גוי אחד בארץ.

פירוש הסולם

שס) וישתאר קב"ה בלחודוי וכו': וישאר הקב"ה לבדו, כמ"ש ​והאלילים כליל יחלוף, וכתוב, ​ונשגב ה' לבדו ביום ההוא, הוא בלבדו, כמ"ש ​ואין עמו אל נכר. משום שיכלה כח הטומאה מן העולם, ולא ישאר למעלה ולמטה אלא הקב"ה לבדו, וישראל עם קדוש לעבודתו, וקדוש יקראו, שכתוב, ​והיה הנשאר בציון והנותר בירושלים קדוש יאמר לו כל הכתוב לחיים בירושלים. ואז יהיה מלך אחד למעלה ולמטה, ועם אחד לעבודתו, כמ"ש ​ומי כעמך ישראל גוי אחד בארץ.