חיפוש בספרים
חיפוש לפי שם מאמר או כותרת

אות שס

זהר

שס) בההוא אתר דלא אידכר בכל יומא עובדא דקטורת, דינין דלעילא שריין עליה, ומותנא סגיאה ביה, ועמין אחרנין שלטין עליה, בגין דכתיב, קטורת תמיד לפני ה' לדורותיכם. תדיר איהו קיימא לפני ה',יתיר מכל פולחנין אחרנין.

פירוש הסולם

שס) בההוא אתר דלא וכו': במקום זה שאינו נזכר בכל יום מעשה הקטורת, דינים שלמעלה שורים עליו, ומגפה רבה בו, ועמים אחרים שולטים עליו. משום שכתוב, קטרת תמיד לפני ה' לדורותיכם. היא עומדת תמיד לפני ה', יותר מכל העבודות האחרות.
פירוש המאמר. יש ריח העולה מבשמים מאליו, מפני שקו השמאל שממנו נמשכת הארת החכמה הנקראת ריח, הוא כבר מתוקן מיחוד ימין ושמאל, וע"כ הבשמים הנמשכים מהם מעלים ריח מאליהם בלי תקון האש. ויש ריח העולה מן הבשמים רק ע"י תקון האש, שה"ס הקטורת, והוא מפני שהבשמים נמשכים מקו שמאל שאינו מתוקן בימין, וע"כ צריכים לתקון האש, שה"ס הדינים שבמסך דחירק דקו האמצעי הממעטים הג"ר דחכמה, שיש בשמאל בלי ימין, ומיחדים אותו עם הימין.
וז"ש (באות שמ"ג), כל מאן דארח בההוא תננא וכו' מההוא מעלה עשן, כי העשן העולה הוא משריפת ג"ר דשמאל בלי ימין כנ"ל מכח הדינין שבמסך דחירק, וע"כ מי שמריח בו בתקון הזה, הוה מברר לביה בברירו ונהירו בחדוא ורעותא למפלח למאריה, דהיינו שהיה מברר לעבוד לאדונו ע"י גילוי הו"ק דחכמה ששם השמחה והרצון, ואעבר מניה זוהמא וטנופא דיצר הרע, שהיצה"ר לא יוכל עוד להכשילו להמשיך הארת החכמה ממעלה למטה, שה"ס ג"ר דשמאל, כי כבר נשרפו כליל. וז"ש (באות שמ"ה) וקיימא לבטלא חרשין ומלין בישין מביתא, כי הכשפים וכל הס"א נמשכים מג"ר דשמאל, וכיון שע"י הקטורת נשרפים ג"ר דשמאל נמצאים הכשפים והס"א בטלים. וז"ש (באות שמ"ז), ויסלק מותנא מניה ומכל עלמא וכו'. כי ע"י המשכת ג"ר דשמאל נגלית מדת הדין דמנעולא, שממנה נמשך המות לכל העולם (כמ"ש בזהר ויצא דף י"ז ד"ה וצריך ע"ש), וכיון שמעשה הקטורת מבטל את הג"ר דשמאל, נמצא מבטל גם המות לפי שיעור התקון, לו ולכל העולם.
וז"ש (באות שמ"ח), בההוא קטורת וכו' כהנא הוה חמי אתוון דרזא דשמא קדישא פרישן באוירא, היינו שהיה מתגלה מבחינת היחוד דימין ושמאל השמות המאירים בהארת ו"ק דחכמה המכונים אויר. דהיינו קומת רוח. שהיא נשארה, אחר שריפת הג"ר דשמאל. כנ"ל. וסלקין לעילא בההוא עמודא, דהיינו שהיו מאירים ממטה למעלה. ולא ממעלה למטה. וז"ש, ובההוא קטורת הוה מתקשרי קשורין עלאין, דהיינו הכחות של ימין ושמאל שלמעלה היו מתקשרים ומתאחדים זה בזה. ושייפין נחתין לאמשכא לדרגא דלתתא לעילא שספירות ז"א יורדות ונמשכות באורותיהן אל המלכות, שהיא מדרגה מאירה ממטה למעלה. כלומר כי אורות ז"א נמשכים בסוד אור זכר ממעלה למטה, וע"כ אין הארת החכמה יכולה להתגלות בז"א עצמו, להיותה מאירה רק ממטה למעלה, וע"כ צריכה לרדת למלכות ולהתגלות שם, שהיא המדרגה המאירה ממטה למעלה.
ויש הפרש בין הקטורת לקרבנות. כי בקרבנות, בתחילת הזווג והשפעת השמאל מז"א למלכות מתגלות ג"ר דשמאל, כי אי אפשר שיתגלו ו"ק בלי ג"ר, אלא שתיכף נעלמים, ולא נשאר אלא ו"ק דחכמה. אמנם גילוי ג"ר אלו של תחילת הזווג אע"פ שנסתלק, מספיק להאיר הארה מועטת אל הסטרא אחרא, שאינה ניזונה אלא מג"ר דשמאל. אלא שהיא הארה מועטת מאד, שאינה מזיקה לקדושה. מה שאין כן במעשה הקטורת, שכל עיקרה לא באה אלא לשרוף הג"ר דשמאל, נמצא שאין לסטרא אחרא שום חלק בה. ואדרבה היא בורחת כדי שלא תתבטל לגמרי. וז"'ש (באות שנ"ב) ולית בה חולקא כבשאר קורבנין ועלוון בגין דבשאר קורבנין לכלא אית חולקא וכו', כי בכל הקרבנות יש חלק לכל, דהיינו אפילו לסטרא אחרא, כנ"ל. בקטורת לא מתקשר ומתקרב בר קב"ה בלחודוי, כי כולה לא באה אלא לשריפת ג"ר דשמאל ולבטל הס"א, ולקיום ו"ק דשמאל, שהוא תקון קב"ה בלחודוי, שה"ס הקו האמצעי, כדי לקיים הארת שניהם, של ימין ושל שמאל. וכל סטרין בישין ערקין וכו', מחמת הפחד שלא יתבטלו לגמרי.