זהר

שס) א״ל, חייך רבי שבע יומין אתברירו קמיה קב״ה, כל אינון דייתון וישתכחן עמיה, עד לא עיילתון בבי אדרא דלכון ואנא הוה זמין תמן, ובעינא קמיה לאשתכחא, וכדין קטיר בכתפוי ולא יכילנא, דההוא יומא שדרני קב״ה, למעבד נסין לרב המנונא סבא וחברוי, דאתמסרו בארמונא דמלכא, וארחישנא להו בנסא, דרמינא להו כותלא דהיכלא דמלכא, ואתקטרו בקטרוי, דמיתו ארבעים וחמשה פרדשכי. ואפיקנא לרב המנונא וחברוי ורמינא לון לבקעת אונו, ואשתזיבו. וזמיננא קמייהו נהמא ומייא, דלא אכלו תלתא יומין. וכל ההוא יומא לא בדילנא מנייהו.

פירוש הסולם

שס) א"ל חייך רבי וכו׳: אמר לו אליהו, חייך רבי, ז׳ ימים מטרם שנכנסתם לאדרא שלכם, בחרו לפני הקב״ה כל אלו שיבואו ויהיו נמצאים עמו באדרא, ואני הייתי מוכן שם, ורציתי להמצא לפניו באדרא, ואז קשרוני בכתפי, ולא יכולתי ללכת, כי ביום ההוא שלחני הקב״ה לעשות נסים לרב המנונא סבא וחבריו, שנמסרו לארמון המלך, ועשיתי להם נס, שהפלתי בשבילם, הכותל של היכל המלך, ונסתבכו בקשרי הכותל ונפלו עמו, ומתו ארבעים וחמשה שרים. והוצאתי את רב המנונא וחבריו, והשלכתי אותם לבקעת אונו, וניצולו. וערכתי לפניהם לחם ומים, כי לא אכלו שלשה ימים. וכל אותו היום, שהייתם באדרא, לא נפרדתי מהם.