זהר

שס) בתר דאתיילידו מאדם, אוליד מאינון רוחי בנתן, דדמין לשפירו דעלאי, ולשפירו דתתאי. וע״ד כתיב, ויראו בני האלהים את בנות האדם כי טובות הנה וגו', וטען כלא בתרייהו. וחד דכורא אשתכח, דאתא לעלמא מרוחיה דסטרא דקין, וקרון ליה תובל קין. וחדא נוקבא נפקת עמיה, והוו בריין וטעאן בתראה, ואתקרי נעמ״ה. מינה נפקו רוחין ושדין אחרנין. ואינון תליין באוירא, ואודעין מלין לאינון אחרנין דשכיחין לתתא.

פירוש הסולם

שס) בתר דאתילידו מאדם וכו׳: אחר שנולדו השדים מאדם, הוליד בנות מאלו הרוחות שהיו דומות ליופי של העליונים ויופי של התחתונים. וע״כ כתוב, ויראו בני האלהים את בנות האדם כי טובות הנה וגו'. והכל היו טועים אחריהן. וזכר אחד נמצא, שבא לעולם מן הרוח שמצד קין, וקראו אותו, תובל קין. ונקבה אחת יצאה עמו, והיו הבריות טועים אחריה, ונקראת נעמה, ממנה יצאו רוחות ושדים אחרים. והם תלוים באויר, ומודיעים דברים לאלו האחרים הנמצאים למטה, בעולם.