זהר

שסט) ועל דא, כד אתכפייא האי, סלקא כנסת ישראל, דאיהי רוח קודשא,דסלקא ואתעטרא לעילא, דהא סליקו דילה, כד אתכפייא האי חילא אחרא, ואתפרשא מינה. ובג"כ, בעינן ברזא דקרבנא, לאפרשא להאי סטרא מרוח קודשא, ולמיהב לה חולקא, בגין דרוח קודשא אסתלק לעילא.

פירוש הסולם

שסט) ועל דא כד וכו': וע"כ, כשזה נכנע, דהיינו הס"א, עולה כנסת ישראל, שהיא רוח הקדש, דהיינו המלכות, שעולה ומתעטרת למעלה, כי העליה שלה היא, בעת שנכנע כח האחר הזה ונפרד ממנה. ומשום זה צריכים בסוד הקרבן להפריד את הצד ההוא מן רוח הקדש, שהוא המלכות, ולתת לו חלק (כנ"ל אות של"ג) כדי שרוח הקדש יתעלה למעלה.