זהר

שסט) א"ל, לא אצטריך. דהא סימנא לי בביתא, דהדין טקלא דקמי ערסאי, מלינא ליה מיא, ונטיף טיף טיף, בפלגות ליליא ממש, אתרקו כלהו מיא, ואתגלגל האי קיטפא, ונהים, ואשתמע קלא בכל ביתא, וכדין הוא פלגות ליליא ממש. וחד סבא הוה לי, דהוה קם בכל פלגות ליליא, ואשתדל באורייתא, ובגיני כך, עבד האי.

פירוש הסולם

שסט) א"ל לא אצטריך וכו': אמר לו בעל הבית אינך צריך לתרנגול. כי יש לי סימן ערוך בבית. כי משקל זה שלפני מטתי, אני ממלא כלי מים, ונותן אותו על כף אחת מהמשקל, ודרך חור שבכלי, נוטפים המים טפה אחר טפה, עד שבחצות לילה ממש כבר התרוקנו כל המים, ועולה הכף למעלה וכף השניה שבמשקל נשמטת ומתגלגלת למטה, ונוהם, שעושה רעש בנפילתו, והקול נשמע בכל הבית ואז הוא חצות לילה ממש. וזקן אחד היה עמי, שהיה קם בכל לילה ועסק בתורה, ובשביל זה עשה את סימן הזה.