https://search.orhasulam.org/
- ספר הזהר / תיקוני זהר עם פירוש מעלות הסולם עד תיקון כב / הקדמת תקוני הזהר / מאמר כ״ב אותיות שסב-שפ
- כתבי תלמידי בעל הסולם / הרב יהודה צבי ברנדוויין / תיקוני זהר עם פירוש מעלות הסולם עד תיקון כב / הקדמת תקוני הזהר / מאמר כ״ב אותיות שסב-שפ
אות שסח
זהר
שסח) ג' עמודא דסמיך ביתא, דאיהו גמילות חסדים טובים. איהו סמיך לד׳, דאיהו דל״ת. ובאן אתר סמיך לה, בגלותא. א׳ סמיך ונהיר לב׳. ג׳ גמיל חסד עם ד׳.
פירוש מעלות הסולם
שסח) ג׳ עמודא דסמיך וכו': אות ג׳ היא עמוד הסומך את הבית, היינו למלכות שנקראת בית, ועמוד זה הוא גמילות חסדים טובים. (אבות פ״א) הוא סומך לד׳ שהיא במילואה דל״ת, שואל ובאיזה מקום סומך אותה. ומשיב בגלות. א' סומך ומאיר לב׳, ג׳ גומל חסד עם ד'.
פירוש, סוד ד׳ זו, מורה על בחינת עוני ומסכנות שיש במלכות בכללה בסוד דלה ועניה ולית לה מגרמה כלום, ומדה זו נרשמת בסוד ד' של מלכות, כי במלואה היא דלת מלשון דלות, כי בכלל נחלקות האותיות לג׳ מדרגות שהן: בינה ז״א מלכות, כי למעלה מבינה אין כלים שהם אותיות, וכ״ב אותיות של בינה הן האותיות הגדולות, כמו ב׳ רבתי של בראשית ושל ז״א הן האותיות הרגילות, ושל מלכות האותיות הקטנות, כמו א׳ של ויקרא, ועד״ז הן נחלקות בדרך פרט לג׳ מדרגות: בינה ז״א מלכות, שבכל אחד מבינה ז״א מלכות, כי בבינה עצמה ישנן כ״ב אותיות, וכן בז״א, וכן במלכות, ולכן כ״ב אותיות עצמן מתחלקות לג׳ בחינות, יחידות מא׳ עד ט׳ שהן ט״ס דבינה, ועשרות מן י׳ עד צ׳ הן ט׳ ספירות של ז״א ותשע ספירות של מלכות הן מאות ק׳ שהן בחשבון מאות עם מנצפ״ך שביחד הן כ״ז אותיות. ומה שאנו אומרים תמיד רק כ״ב ולא כ״ז, הוא מטעם כי ישנם ב׳ זמנים בכל פרצוף זמן של קטנות ושל גדלות, שבקטנות עולה מלכות למקום בינה ומסיימת שם המדרגה, וחצי בינה ותו״מ של המדרגה נופלים אל המדרגה שתחתיה, ובגדלות יורדת המלכות למקומה וחוזרים הכלים דבינה ותו״מ אל המדרגה, ולהיות שמנצפ״ך הן האותיות המאירות במלכות רק לעת גדלות ובקטנות הן נופלות לגמרי לעולם אחר שהוא מתחת המלכות, כי הרי מלכות היא סוף כל עולם, בסוד שאמרו חז״ל מנצפ״ך צופים אמרום ושכחום ויסדום (שבת קד.) שבזמן הקטנות הן נשכחות, שאינן באותה המדרגה, ולעת גדלות חזרו ויסדום שחוזרות ועולות ומתחברות למדרגתן, לכן אין אנו חושבים רק ד' אותיות ממלכות שהן קרש״ת.
נמצא כי אב״ג הן ג׳ ראשונות של בינה דמלכות, ומד׳ עד ט׳ הן ו״ק דבינה דמלכות, ולכן אות ג׳ שהיא מג״ר דבינה, המקבל מבחינה שכנגדה מג״ר דבינה של ז״א ששם החסדים הם בשפע משפיעה אור חסדים אל הד'. וזה אמרו ג׳ עמודא דביתא אות ג׳ המאירה בחסדים מרובים הוא עמוד הסומך את הבית שהיא מלכות בכלל, מפני דאיהו גמילות חסדים טובים, וכו'. מג״ר דבינה שבמלכות.
ומ״ש ובאן אתר סמיך לה, בגלותא וכו׳ מתבאר היטב לפי מה שמובא בספר דגל מחנה יהודה בשם א״ז הרה״ק מוהר״א מסטרטין זיע״א על הפסוק בפרשת תבא והיו חייך תלואים לך מנגד ע״פ מה שאיתא במסכת (שבת קד.) דרדקי דבי רב אמרו מלתא שאפילו מימות יהושע בן נון לא אמרו כוותיהו: אלף בית אלף בינה. גימל דלת גומל דלים. ואמר כי בדורות הראשונים היה להם חיות מהתורה הקדושה וגם היה להם בית המקדש והיה להם עבודה. וזה אלף בית אלף הוא לשון לימוד הוא התורה, בית בינה היא תשובה עמוד עבודה. אבל עתה בגלות המר הזה שלומדי תורה תמו וגם עבודה אין להם ולא נשאר לנו אך גימל דלת היינו גומל דלים. וז״ש הכתוב והיו חייך תלואים לך מנגד ר״ל בימי הגלות כל החיות שלך לא יהיה אך מגומל דלים וע״ז אמר הכתוב יתומים היינו ואין אב כי בגלות לא נשאר לנו רק ג״ד גומל דלים ואין לנו א״ב הוא אלף בינה עכ״ל וזה אמרו א׳ סמיך ונהיר לב׳ היינו מוחין דגדלות מאו״א עלאין שהם חכמה ובינה, שמאירים בזמן התפלות ובשבתות ומועדים ובעת שבית המקדש היה קיים, ג׳ גמיל חסד עם ד׳ בזמן הגלות ומוחין דקטנות.