זהר

שסז) פתח רבי חייא ואמר, שימני כחותם על לבך כחותם על זרועך וגו', שימני כחותם, בשעתא דאתדבקא כנסת ישראל בבעלה, איהי אמרת שימני כחותם, ארחא דחותם, כיון דאתדבק בההוא אתר דאתדבק שביק ביה כל דיוקנה, אף על גב דההוא חותם אזיל הכא והכא, ולא קיימא תמן, והא אתעבר מניה, כל דיוקניה שביק תמן, ותמן קיימא. אוף הכי אמרת כ"י, כיון דאתדבקנא בך, כל דיוקני ליהוי חקיק בך, דאף על גב דאיזיל הכא או הכא, תשבח דיוקני חקיק בך, ותדכר לי.

פירוש הסולם

שסז) פתח ר' חייא וכו': פתח ר"ח ואמר, שימני כחותם על לבך כחותם על זרועך וגו'. שימני כחותם בשעה שנתדבקה כנסת ישראל שהיא המלכות, בבעלה, ז"א. היא אמרה, שימני כחותם, הדרך של החותם הוא, כיון שנתדבק במקום ההוא שנתדבק, עזב בו כל צורתו, אע"פ שחותם ההוא הולך כאן וכאן, ואינו עומד שם, וכבר עבר ממנו, כל צורתו עזב שם, ושם עומדת צורתו. אף כנסת ישראל אמרה כן, כיון שנתדבקתי בך, כל צורתי תהיה חקוקה בך, ואע"פ שאלך כאן או כאן תמצא צורתי חקוקה בך, ותזכור אותי.