זהר

שסז) א"ר חייא, תהוונא על האי קרא דכתיב, כי שומע אל אביונים יי', וכי אל אביונים שומע ולא לאחרא. א"ר שמעון, בגין דאינון קריבין יתיר למלכא, דכתיב, לב נשבר ונדכה אלהים לא תבזה. ולית לך בעלמא, דאיהו תביר לבא כמסכנא. תו אמר רבי שמעון, תא חזי, כל אינון בני עלמא, אתחזיין קמי קב"ה, בגופא ונפשא, ומסכנא לא אתחזי אלא בנפשא בלחודוי, וקב"ה קריב לנפשא יתיר מגופא.

פירוש הסולם

שסז) א"ר חייא תווהנא וכו': אר"ח תמיהני על מקרא הזה, שכתוב, כי שומע אל אביונים ה'. וכי אל אביונים שומע ולא לאחר. אמר רבי שמעון משום שהם קרובים יותר אל המלך, שכתוב לב נשבר ונדכה אלקים לא תבזה. ואין לך בעולם, שהוא לב שבור, כמו אביון. עוד א"ר שמעון, בוא וראה, כל בני העולם נראים לפני הקב"ה בגוף ונפש, ועני אינו נראה לפני הקב"ה אלא בנפש לבד, כי גופו שבור, והקב"ה קרוב לנפש יותר מלגוף.