זהר

שסו) דא רקיע קיימא על גבי חיוותא אחרנין, ואיהו אפריש בין מיין עלאין למיין תתאין, ומיין תתאין קראין לעלאין, ומהאי רקיע שתאן לון, דא הוא דמפריש בינייהו, בגין דכלהו מיא ביה כלילן, ולבתר נחית לון להני חיוותא, ושאבין מתמן.

פירוש הסולם

שסו) דא רקיע קיימא על גבי חיוותא אחרנין, ואיהו אפריש בין מיין עלאין לתתאין: רקיע הזה היינו רקיע העליון שבפה דראש א"א, עומד על חיות אחרות, והוא מבדיל בין מים עליונים לתחתונים. פירוש כי יש ב' מיני חיות. א) חג"ת, שהם נקראים חיות גדולות. ב) נה"י שהם נקראים חיות קטנות. והרקיע הזה העליון, עומד על חיות הגדולות, כי עומד בפה דא"א שהוא למעלה מחג"ת, אבל רקיע האמצעי שהכתוב מדבר הימנו, עומד על חיות הקטנות הנקראות נה"י, שהרי הוא עומד במקום החזה, שהוא למטה מחג"ת ולמעלה מנה"י, ומיין, תתאין קראן לעלאין, ומהאי רקיע שתאן לון, דא הוא דמפריש בינייהו: ומים תחתונים קוראים למים עליונים שיעלו אותם אצלם, ומרקיע הזה הם שותים, דהיינו, שהוא מעלה אותם למים עליונים, ומקבלים משם המוחין דהארת החכמה הנקראים שתיה, (כמ"ש להלן במראות הסולם על ההיכלות) גם רקיע הזה הוא המבדיל ביניהם כלומר, שיש לו לרקיע ב' פעולות, הבדלה וחיבור. כי בקטנות הוא מבדיל בין מים עליונים לתחתונים, ובגדלות הוא חוזר ומחבר המים תחתונים עם העליונים.
בגין דכלהו מיא ביה כלילן: משום שכל המים, דהיינו כל המדרגות, כלולים בו ברקיע זה העליון. פירוש. כי נתבאר שג' רקיעים הם, דהיינו הסיומים החדשים מכח צמצום ב' הנקראים פרסאות, העליון הוא בפה דא"א, האמצעי במקום החזה דא"א, התחתון הוא בסיום האצילות, ולעת גדלות שהארת ע"ב ס"ג דא"ק מבטל לשעתו הסיומים דצמצום ב' ומחזיר הסיומים דצמצום א', ובזה מתבטל הגבול דסיום אצילות, אז, חוזר רקיע התחתון ויורד מסיום האצילות למקום הנקודה דעוה"ז, ומעלה ג' עלמין בי"ע דפרודא לעולם האצילות, אל המקום שמחזה ולמטה דא"א, ששם עומדים ישסו"ת וזו"ן, והם מלבישים עליהם, ואח"ז יורד רקיע האמצעי ממקום החזה דא"א למקום סיום האצילות, ומעלה את הישסו"ת וזו"ן, שעליהם מלבישים ג' עלמין בי"ע, אל מקום או"א דאצילות, כי הגבול שבחזה כבר נתבטל, ומלבישים כולם על או"א. ולבסוף יורד רקיע העליון שבפה א"א אל מקום החזה, ומתבטל הגבול שבין הראש דא"א לחג"ת שלו, ששם או"א שעליהם מלבישים ישסו"ת וזו"ן, ועליהם ג' עלמין בי"ע, כנ"ל, ונמצאים עולים כולם לראש א"א, ומקבלים שם אור החכמה, הרי שרקיע העליון הוא כולל לכל המדרגות של אבי"ע, דהיינו או"א, וישסו"ת וזו"ן דאצילות, וג' עלמין בי"ע, ובעת שהוא יורד מפה דא"א למקום החזה הוא מעלה, כל המדרגות אל הראש דא"א. וז"ש בגין דכלהו מייא ביה כלילן, שכל המדרגות דאבי"ע כלולים בו, כמבואר.
ולבתר נחית לון להני חיוותא ושאבין מתמן. ואחר שהשפיע המוחין לחיות עליונות, שהם חג"ת, מוריד אותם לחיות האלו שמחזה ולמטה הנקראים חיות קטנות, והם שואבים משם המוחין דהארת חכמה. שאיבה יורה על קבלת המוחין דהארת חכמה, כנ"ל דף רמ"ד ד"ה נחית.