זהר

שסו) א"ר חזקיה, כל מאן דאשתדל בהאי שעתא באורייתא, ודאי אית ליה חולקא תדיר בעלמא דאתי. אמר ר' יוסי, מ"ט תדיר. א"ל הכי אוליפנא, דכל פלגות ליליא, כד קב"ה אתער בגנתא דעדן, כל אינון נטיען דגינתא אשתקיין יתיר, מההוא נחלא, דאקרי נחל קדומים, נחל עדנים, דלא פסקו מימוי לעלמין, כביכול ההוא דקאים ואשתדל באורייתא, כאילו ההוא נחלא אתרק על רישיה, ואשקי ליה, בגו אינון נטיען דבגנתא דעדן.

פירוש הסולם

שסו) א"ר חזקיה וכו': אר"ח, כל מי שעוסק באותה שעה בתורה, ודאי שיש לו חלק תמידי בעולם הבא. אמר ר' יוסי, מהו הטעם של תמידי. הוקשה לו, כי המוחין הללו נמשכים מישסו"ת שזווגם פסיק ואינו תמידי. אמר לו כך למדתי, שבכל חצות לילה כאשר הקב"ה נתעורר בגן עדן, כל אלו הנטיעות, דהיינו הספירות, שבגן עדן, שהיא הנוקבא, יושקו ביותר מאותו הנחל, הנקרא נחל קדומים נחל עדנים, שהוא או"א עלאין, שמימיו אינם נפסקים לעולם שזווג או"א לא נפסק לעלמין, וכביכול, מי שקם ועוסק בתורה, נחל ההוא כאלו הורק על ראשו ומשקה אותו בתוך הנטיעות שבגן עדן. וע"כ יש לו חלק תמידי גם במוחין דעלמא דאתי, שהוא ישסו"ת, כי המוחין דאו"א כלולים בתוכם גם המוחין דישסו"ת.