זהר

שסו) ולבתר דשט ו' מן ושט, ברבוי אכילה דגזל אתארך ואתעביד שטן. ומאן גרים דא. שטו העם ולקטו שטותא דלהון, דאתערבו בערב רב שטיין, דתאוה דלהון אכילה ושתיה דגזל וחמס, דשוד עניים ואנקת אביונים. בנון כפופה שטיין, דאכלין בלא טחינה. מה כתיב בהו, הבשר עודנו בין שיניהם טרם יכרת ואף יי' חרה בעם. אתפשט ו' דשטו, איהו דרוחיה כפוף, ואיהו נ'. ודא גרם דאתפשט שטן באכילה ושתיה, ואתגבר על כל אברין וערקין בשס"ה לא תעשה. כחושבן השט"ן חסר חד, דא יום הכפורים, דלית ביה אכילה ושתיה.

פירוש הסולם

שסו) ולבתר דשט ו' וכו' : ואחר ששט הו' מן ושט, ברבוי אכילה שגזל, נתארך ונעשה מן הו, ן', ומן ושט נעשה שטן. ומי גרם זה, היינו ​שטו העם ולקטו, שטו, הוא לשון שטות, כי זה גרם השטות שלהם שנתערבו בערב רב השוטים, שתאותם אכילה ושתיה וגזל וחמס, ​משוד עניים ואנקת אביונים. בנ' כפופה סטו, שאכלו בלי טחינה. מה כתוב בהם ​הבשר עודנו בין שיניהם טרם יכרת ואף ה' חרה בעם. כי נתפשטה הו' דשטו, ונעשה ן' שהוא שטן. והוא שרוחו כפוף, הוא נ' כפופה, כלומר שהקדושה נעשתה נ' כפופה. והס"א ן' פשוטה. וזה גרם שנתפשט השטן באכילה ושתיה, ונתגבר על כל האברים ועורקים בשס"ה לא תעשה בשס"ה ימות החמה. כחשבון השטן, שהוא בגי' שס"ה חסר אחד. וזהו היום, של ​יום הכפורים שחסר לו, כי אין בו אכילה ושתיה. וע"כ השטן אינו שולט ביום הכפורים, וחסר לו יום לשס"ה ימים.
פירוש. התכללות החכמה בחסדים זה בזה בנצח והוד, נקראים טחינה. בסוד ​שחקים שטוחנות מן לצדיקים. והערב רב מגבירים השמאל וממשיכים אכילה ושתיה שלהם משמאל בלי ימין, שזה נבחן בלי טחינה. וז"ש בנ' כפופה שטיין, דאכלין בלא טחינה. כי משום שאכלו בלא טחינה, נתדבק בהם השטן והקדושה שבהם נעשתה נ' כפופה כי רוח הקדוש פרח מהם.