זהר

שסו) האי הוא ב״נ, דבכל סיהרא וסיהרא אתפגים, ולא אתיאשא מניה לעלמין, דהא בכל סיהרא וסיהרא כד אתחדשא בעלמא, לילי״ת נפקא, ופקדא על כלהו דהיא מגדלת, וחייכא בהו, וכדין ההוא ב״נ פגים בההוא זמנא, זכאין אינון צדיקייא, דמתקדשי בקדושה דמלכא, עלייהו כתיב והיה מדי חדש בחדשו ומדי שבת בשבתו וגו׳.

פירוש הסולם

שסו) האי הוא ב״נ וכו׳: זה הוא אדם, שבכל חידוש לבנה ולבנה, נפגם, ואינה מתיאשת ממנו לעולם. כי כשמתחדשת כל לבנה ולבנה בעולם, דהיינו בראש חדש, יוצאת לילית ופוקדת כל הילדים שהיא מגדלת, ומצחקת בהם. ואז האיש ההוא פגום בעת ההיא. אשרי הם הצדיקים שמתקדשים בקדושת המלך. עליהם כתוב, והיה מדי חדש בחדשו ומדי שבת בשבתו וגו׳.