פירוש הסולם
שסה)
ויאמר אלקים יהי רקיע וגו'. רי"א ז' רקיעים אינון לעילא וכלהו קיימי בקדושתא עלאה ושמא קדישא בהו אשתכלל: ויאמר אלקים יהי רקיע וגו' ויהי מבדיל בין מים למים אמר ר' יהודא ז' רקיעים הם למעלה שה"ס הפרסא שבמקום הפה דא"א המוציא הבינה מחוץ לראשו וכולם עומדים בקדושה עליונה דראש א"א והשם אלקים הקדוש בהם משתכלל דהיינו שמחזיר אתוון אל"ה למ"י ונשלם השם אלקים (כנ"ל
בהקדמת הזהר דף כ"ג אות י"ד ובהסולם שם)
ודא רקיעא הוא באמצעות מיא ורקיע זה הנאמר כאן בהכתוב הוא עומד באמצע המים, דהיינו במקום החזה דא"א החוצץ בין חג"ת דא"א שלמעלה מחזה ובין נה"י דא"א שלמטה מחזה.
ביאור הדברים. רקיע פירושו פרסא, שה"ס הסיום דצמצום ב' המוציא בינה וזו"ן דכל מדרגה מחוץ להמדרגה, ובעת גדלות חוזר לסיום דצמצום א' ומחזיר הבינה וזו"ן להמדרגה. וב' רקיעים כוללים הם באצילות. א) הוא הרקיע העליון שבמקום הפה דא"א, המוציא לאו"א מראש למקום חג"ת עד החזה. ב) הוא הרקיע האמצעי העומד במקום החזה דא"א, המוציא לישסו"ת מבחינת ראש, למקום החזה דא"א עד טבורו. ומלבד אלו יש גם רקיע התחתון המסיים עולם האצילות, וממנו אינו מדבר כאן. ובהיות הרקיע העליון שבפה דא"א, למעלה מז"ת דא"א חג"ת נהי"מ, הוא כולל אותם, וע"כ נבחן לז' רקיעים, דהיינו לבחינות חג"ת נהי"מ.
וז"ש
ז' רקיעים אינון לעילא היינו רקיע העליון שבפה דא"א, המוציא את או"א, לחוץ מראשו, שהוא כולל ז' רקיעים כנ"ל.
וכלהו קיימא בקדושתא עלאה כי רקיע זה, אע"פ שמוציא את או"א לבר מראש, מ"מ אינו ממעט אותם לבחינת ו"ק בלי ראש, אלא הם נבחנים כעודם בקדושה עליונה דראש א"א, והוא מטעם המבואר לעיל (
בהקדמת הזהר דף כ במראות הסולם אות ג' ע"ש).
ושמא קדישא בהו אשתכלל, כי רקיע זה הוא המחזיר את אתוון "אלה" דבינה להראש דא"א, ומשלים את השם הקדוש אלקים. (כנ"ל בהקדמת הזהר דף כ"ג אות י"ד)
ודא רקיעא הוא באמצעות מיא ורקיע הזה שבהכתוב יהי רקיע, אינו רקיע העליון, אלא הוא רקיע האמצעי העומד באמצעית ז"ת דא"א, דהיינו במקום החזה שלו, המוציא את ישסו"ת מהראש דא"א, לבחינת המקום שמחזה עד הטבור דא"א.
