זהר

שסה) אמר רעיא מהימנא, ודאי בתר דאברים וערקין דלבא, דדמיין לישראל, אינון בעאקו. צריכין לאתערא בקנה, דאיהו שופר. ודא קנה דריאה. בתר דכנפי ריאה לא יכלין לשככא רוגזא דמרה דאתגברת על ערקין דלבא, ועל כל ערקין דאברים דגופא. ההוא רוחא דנשיב בהון, סליק בקנה, דאיהו שופר, עלמא דאתי. דהכי אוקמוה, ושט, דומה לעלמא דין, דביה אכילה ושתיה. קנה, דומה לעלמא דאתי, דלית ביה אכילה ושתיה.

פירוש הסולם

שסה) אמר רעיא מהימנא וכו': אמר רע"מ, ודאי, אחר שהאברים ועורקי הלב, המשולים לישראל, הם בצרה, צריכים לעורר בקנה, שה"ס ​השופר, וזהו הקנה של הריאה. כי אחר שכנפי הריאה לא תוכלנה להשקיט הכעס של המרה המתגברת על עורקי הלב ועל כל העורקים של אברי הגוף. אותו הרוח, שה"ס החסדים, שנושב בהם, עולה בתוך הקנה, שהוא שופר, דהיינו עולם הבא. כי שופר ה"ס בינה הנקראת עולם הבא. שכן העמידו, הושט דומה לעולם הזה, שה"ס מלכות, שבו אכילה ושתיה. דהיינו המוחין דחסדים וחכמה, המכונים אכילה ושתיה. הקנה, דומה לעולם הבא, שהוא בינה, שאין בו אכילה ושתיה. שמוחין ההם, אין מתגלים שמה בבינה, אלא במלכות.