זהר

שסה) בשעתא ההיא, רמז קב"ה לרפאל, ואתיב ליה ההוא ספרא. וביה הוה משתדל אדם, ואנח ליה לשת בריה. וכן לכל אינון תולדות. עד דמטא לאברהם, וביה הוה ידע, לאסתכלא ביקרא דמאריה. והא אתמר. וכן לחנוך, אתייהב ליה ספרא, ואסתכל מניה, ביקרא עלאה.

פירוש הסולם

שסה) בשעתא ההיא וכו': באותה שעה, רמז הקב"ה לרפאל המלאך, והשיב לו אותו הספר. ובו היה אדם עוסק, והניח אותו לבנו שת. וכל תולדותיו אחריו, עד שהגיע לאברהם, והיה יודע על ידו להסתכל בכבוד רבונו. וכבר נתבאר זה. וכן ניתן ספר לחנוך והסתכל בו בכבוד העליון.