זהר

שסד) דשכינתא איהי מצוה, כלילא בשם יהו״ה איהי, חיה דיליה. ומצוה בלא מחשבה, לית ליה סליקו. ומחשבה איהו אד״ם, יו׳׳ד ה״א וא״ו ה״א, תפאר״ת. מצוה, מלכותא כלילא מארבע חיון דמרכבתא. כלילא מארבע אתוון, איהי נוקבא דיליה, אנפץ דיליה, אנפוי דרחמי. בגינה אמינא אם אין פניך הולכים, וגו׳.

פירוש מעלות הסולם

שסד) דשכינתא איהי מצוה וכו': כי השכינה מלכות היא מצוה, היא כלולה בשם הוי"ה, חיה שלו, ומצוה אין לה עליה בלי מחשבה. מחשבה היא אדם. יו״ד ה״א וא״ו ה"א. מ״ה בגימטריא אדם. תפארת. מצוה מלכות כלולה מארבע חיות המרכבה, כלולה מארבע אותיות הוי״ה היא נוקבא שלו, פנים שלו פניו דרחמים. בשבילה אמרתי אם אין פניך הולכים וגו'.