זהר

שסג) ועל דא, אתייהיבת האי סטרא אחרא, בידא דכהנא, דכתיב צו את אהרן ואת בניו לאמר, רזא הכא, דהא אוקימנא לית צו אלא ע"ז, והכא אתייהיבת ליה, לאתוקדא ההיא מחשבה רעה, ולאעברא לה מגו קודשא, בהאי רעותא דסלקא לעילא, ובהא תננא, ותרבין דאתוקדן. בגין לאתעברא מן קודשא. והאי צו, ברשותייהו קיימא, לאפרשא לה מן קודשא, מגו האי קרבנא. ואי תימא צו את בני ישראל. הכי נמי, דהא ברשותייהו קיימא, כל זמנא דעבדי רעותא דמאריהון, דלא יכלא לשלטאה עלייהו.

פירוש הסולם

שסג) ועל דא אתיהיבת וכו': וע"ז ניתן סטרא אחרא הזה ביד הכהן. שכתוב, צו את אהרן ואת בניו לאמר. יש סוד כאן, כי העמדנו שאין צו אלא עכו"ם, דהיינו סטרא אחרא, וכאן ניתנה לו לשרוף מחשבה רעה ההיא, ולהעבירה מן הקדושה, ברצון הזה שעולה למעלה, ובעשן הזה, ובחלבים הנשרפים. כדי שיהיו נעברים מן הקדש. וצו ההוא נמצא ברשותם להפרידו מן הקדש על ידי הקרבן. ואם תאמר, צו את בני ישראל. ואיך תפרש המלה, צו, על סטרא אחרא. ומשיב, אף כאן פירושו שהסטרא אחרא עומד ברשותם. כי כל זמן שישראל עושים רצונו של אדונם, אין הסטרא אחרא יכול לשלוט עליהם.