זהר

שסג) מתחות דא, כל אינון רקיעין אתכלילו בשמא דא אקרי שמים ואלין אקרון השמים אינון דשמא עלאה אקרי בהון, אינון דשמא קדישא אתעטר בהון. וע"ד כתיב, השמים שמים ליי', לההוא גניזו דרקיעא עלאה, דקאים עלייהו.

פירוש הסולם

שסג) מתחות דא כל וכו': מתחת רקיע זה דבינה, כל הרקיעים נשתכללו בשם זה שנקראים שמים, ואלו נקראים בכתוב, השמים, אלו שהשם העליון נקרא בהם, שהוא הויה שבז"א, אלו שהשם הקדוש, שהוא מלכות, נתעטר בהם, כי הרקיעים דמלכות מקבלים מרקיעים דז"א, וע"כ כתוב השמים שמים להויה, דהיינו לגניזה זו שברקיע העליון, שהוא בינה, העומד עליהם.