זהר

שסג) ובזמנא דמודע לון קב״ה ושכינתיה, דסלקא בההוא צלותא, מיד והנה מלאכי אלהים עולים ויורדים בו. בו: בההוא בר נש, כלהו פתחין גדפייהו לקבלא שכינתא בההיא צלותא. הה״ד, וכנפיהם פרודות מלמעלה. והאי ואיהי עולים, שכינתא על גדפייהו. ויורדים בו, מאי בו. בקב״ה. דקב״ה נחית עלייהו, לקבלא שכינתיה, ומייחד קב״ה ביה בההוא בר נש, בצלותיה.

פירוש מעלות הסולם

שסג) והזמנא דמודע לון וכו׳: ובעת שמזווג אותם היינו את הקב״ה עם השכינה, העולה בתפלה ההיא, מיד והנה מלאכי אלקים עולים ויורדים בו. בו: באדם ההוא, כולם פותחים את כנפיהם לקבל השכינה בתפלה ההיא. ז"ש וכנפיהם פרודות מלמעלה, וזהו עולים שמעלים השכינה על כנפיהם. ויורדים בו, מהו בו. בהקב"ה. כי הקב״ה יורד עליהם לקבל שכינתו והקב״ה מתייחד בו בתפלתו של אותו אדם.