זהר

שסג) היא נבואה דיליה. נבואה כלילא שית דרגין, מסטרא דאת ו׳, דאיהי עמודא דאמצעיתא. ואיהי חלום, אחד משתין בנבואה. ומאי שתין, אלא לית שיב״ה פחותה משתין, ודא ישראל סבא דסליק באת ו׳ שית זמנין עשר, דאיהו שתין.

פירוש מעלות הסולם

שסג) היא נבואה דיליה וכו׳: היא היינו מלכות היא הנבואה שלו, של ז״א, כי מקום המלכות הוא מחזה ולמטה דז״א, ששם נצח והוד, ויניקת הנביאים היא מנצח הוד, ע״י המלכות. נבואה כוללת שש מדרגות שהן חג״ת נה״י, מבחינת אות ו׳ שהיא רומזת לז״א, שהיא העמוד האמצעי היינו תפארת ומצדו נקראים נצח הוד נביאי אמת. ובסו״ה תתן אמת ליעקב שהוא תפארת. והיא היינו מלכות היא שורש החלום כי שורש החלום היא בהוד דמלכות, (זהר ויצא אות מ״ו עיי"ש בסולם) והוא אחד מששים בנבואה (ברכות נז:) שואל, ומהו מספר ששים, ומשיב, אלא אין שיבה, דהיינו הארת חכמה הבאה מפרצוף א"א, אשר כנגד הדיקנא קדישא של א״א נאמר מפני שיבה תקום, פחות מששים, וזה ישראל סבא, שעולה באות ו' שש פעם עשר, שהוא ששים.
פירוש: אין בנין הנוקבא דז״א מתחיל. מטרם שז״א נשלם במוחין דנשמה, כי מקודם זה אין לז״א רק נפש רוח, וחסר לו נה"י דכלים וג״ר דאורות, ולנוקבא יש רק בחינת נקודה אחת שהיא אור הנפש בכלי דכתר. ובנין הנוקבא הוא, מחזה ולמטה דז״א ששם מקום נה״י, שאח״כ כשיצאו ג״ר דנשמה דז״א עם נה״י חדשים דכלים, אז כלולים בנה״י אלו ט״ס תחתונות דבחינת אור הרוח של הנוקבא, ונבנו כל ע״ס דרוח דנוקבא, דהיינו גם המוחין דרוח, שה״ס מוחין דשמאל היינו שמקבלת אור החכמה הנמשך מקו השמאל, דבינה שה״ס מוחין דאחור, כי אז יש לה צד שמאל בלי ימין שפירושו חכמה בלי חסדים, שאפילו החכמה שיש לה לא תוכל להאיר, שז"ס קטרוג הלבנה, והתקון הנעשה כאן הוא להפריד את הנוקבא מבחינת אחור ז״א, ולהחזירה לבחי' פנים דז״א שז״ס הנסירה, כדי שכל מה שתקבל לא תקבל אלא מז״א שה״ס הקו האמצעי, שז״ס מיעוט הלבנה, אבל אז יהיה לה חכמה וחסדים יחד שהם כל השלמות, ואז היא נקראת חכמה תתאה או חכמת שלמה מפני שכל אורות החכמה המאירים באצילות אינם מתגלים אלא בה.
והנה בעת שז״א משיג המוחין דג״ר דגדלות א׳ שהם מוחין דנשמה נעשו ו' ספירות שלו כלולות כל אחת מעשר ספירות שהם ו' פעם י׳, כי עולה ומלביש קומת ישראל סבא ותבונה, שהם ו״ק דאו״א, וזה אמרו ומאי שתין, שאתה אומר חלום שה״ס מלכות במוחין דקו שמאל היא אחד משתין בנבואה, ומשיב אלא לית שיבה פחותה משתין ודא ישראל סבא דהיינו שז"א הנקרא ישראל עולה ומקבל ג״ר דמוחין דגדלות א׳ שאז יש לו נה״י דכלים וג״ר דאורות, ומתחיל בנין קומת הנוקבא, וכשז״א מקבל המוחין מישראל סבא ותבונה, נקרא גם הוא ישראל סבא ושש ספירות שלו נעשו כלולות כל אחת מעשר, והיינו דסליק אות ו׳ שה״ס ז״א שית זמנין עשר דאיהו שתין ומלכות היא אז אחת משתין.