זהר

שסב) וע"ד כתיב, חדלו פרזון בישראל, חדלו, פרזון דא הוא פרזונו דקא אמרן, חדלו פרזון קיים קדישא, דלא אתפרעון עד שקמתי דבורה שקמתי אם בישראל, מאי אם, אלא אנא נחתית מיין עלאין מעילא, לקיימא עלמין, בישראל סתם, לעילא ותתא, לאחזאה, דעלמא לא אתקיים, אלא על קיימא דא, ורזא דכלא, וצדיק יסוד עולם כתיב.

פירוש הסולם

שסב) ועל דא כתיב ​חדלו פרזון בישראל חדלו פרזון דא הוא פרזונו דקאמרן: וע"כ כתוב על ישראל, בזמן שעזבו ברית, חדלו פרזון בישראל חדלו פרזון זה הוא פרזונו שאמרנו בביאור צדקות פרזונו בישראל, שהוא שפע המוחין דגדלות מיסוד אל ימא רבא. (כנ"ל באות ש"ס), וכיון שעזבו ברית חדלו המוחין ההם מישראל, חדלו פרזון קיים קדישא דלא אתפרעון, חדלו המוחין מברית קדש הנקראים פרזון, משום שמלו ולא פרעו.
עד שקמתי וגו' מאי אם, אלא אנא נחתית מיין עלאין מעילא לקיימא עלמין: שקמתי אם בישראל שואל מהו שקראה את עצמה בשם אם, אלא שאמרה להם אני הורדתי מים עליונים מלמעלה דהיינו המוחין דג"ר הנמשכים מאמא כדי לקיים העולמות וע"כ קראה את עצמה בשם אם, כי גילתה המוחין מאמא, בישראל סתם, לעילא ותתא, לאחזאה דעלמא לא אתקיים אלא על קיימא דא ורזא דכלא וכו' הכ' בישראל, הוא בסתם, כי נעשית לאם הן לישראל של מעלה שהוא ז"א והן לישראל של מטה שהם בני ישראל. כלומר שהמשיכה המוחין גם לז"א כמו לישראל, להראות שהעולם אינו מתקיים אלא על ברית הזה. וסוד הכל הוא הכ' וצדיק יסוד עולם שהוא היסוד שהעולם עומד עליו.