זהר

שסב) תאנא, בזמנא דדיינין ליה לבר נש לעילא, סלקין לנשמתיה לבי דינא, ודיינין על מימרהא, והיא אסהידת בכלא, ואסהידת בכל רעיוני דבר נש, ובעובדין לא אסהידת, דהא כלהו בספרא כתיבין. וכלהו דיינין ליה לב"נ, בההיא שעתא דדיינין ליה לב"נ לעילא, כדין דחקא דגופא אשתכח, יתיר משאר זמנייא.

פירוש הסולם

שסב) תאנא בזמנא דדיינין וכו': למדנו, בזמן שדנים את האדם למעלה,מעלים את נשמתו לבית דין, ודנים על פי דיבורה, והיא מעידה על הכל ומעידה בכל מחשבות רעות שהרהר האדם, אבל במעשים רעים אינה מעידה, משום שכולם כתובים בספר. ועל כל דבר דנים את האדם בשעה שדנים האדם למעלה. הן על מחשבות והן על מעשים. ואז הגוף נמצא בצרה יותר מבשאר זמנים.