זהר

שסב) ר' יצחק אמר, והא תנינן באתר דנזקא שכיח, לא יסמוך ב"נ על ניסא, ולא הוה אתר דנזקא אשתכח כהאי, דאברהם אזיל בתר חמשה מלכין למרדף בתרייהו, ולאגחא קרבא. אמר ר' יהודה כד אזיל אברהם להאי, לא אזל לאגחא קרבא, ולא סמך על ניסא, אלא צערא דלוט, אפקיה מביתיה, ונטיל ממונא למפרק ליה, ואי לאו, דימות בהדיה גו שביה. כיון דנפק חמא שכינתא דנהרא קמיה, וכמה חילין סחרניה, בההיא שעתא רדף בתרייהו וקב"ה קטיל לון, הה"ד ורשעים בחשך ידמו.

פירוש הסולם

שסב) ר' יצחק אמר וכו': רי"א. והרי למדנו, במקום שהנזק מצוי, לא יסמוך אדם על הנס ואין לך מקום שהנזק מצוי בו, כזה, שאברהם הלך אחר ארבעה מלכים, לרדוף אחריהם ולעשות עמהם מלחמה. ולמה סמך עצמו על נס. אמר ר' יהודה, כשהלך לזה אברהם, לא הלך לעשות מלחמה, ולא סמך על הנס, אלא צערו של לוט הוציאו מביתו, ולקח עמו כסף לפדותו, ואם לא יוכל לפדותו, ימות עמו יחד בשביה, אלא כיון שיצא, ראה את השכינה מאירה לפניו, וכמה צבאות מלאכים מסביב לו, בשעה ההיא רדף אחריהם, והקב"ה הרג אותם. וזהו שכתוב ורשעים בחשך ידמו.