זהר

שסא) רקיעין אחרנין לעילא, ואינון רקיעין פנימאין, דאקרון רקיעי החיות, דאינון רזא דשמא קדישא, ברזא דחיוון רברבן עלאין, ואלין אינון רזין דאתוון עלאין, ברזי דאורייתא, כללא דעשרין ותרין אתוון, מחקקן רשימין, דנפקי מגו רקיעא עלאה תמינאה. דאיהו רקיע דעל גבי חיוון עלאין, והאי איהו דלית ליה חיזו. האי איהו טמיר וגניז, לית ביה גוון.

פירוש הסולם

שסא) רקיעין אחרנין לעילא וכו': רקיעים אחרים יש למעלה, והם רקיעים פנימיים, שהם רקיעים דז"א, הנקראים רקיעי החיות, שהם סוד השם הקדוש, הויה, בסוד חיות הגדולות העליונות, שהם חג"ת ומלכות שמחזה ולמעלה דז"א, ואלו הם סוד אותיות העליונות בסודות התורה, דהיינו הכלל של כ"ב אותיות חקוקות ורשומות, היוצאות מן רקיע השמיני, שהוא בינה, שהוא רקיע שעל חיות עליונות, חו"ג תו"מ דז"א, ורקיע הזה הוא שאין לו מראה, זה סתור וגנוז אין בו גוון.