זהר

שסא) כרוזא קאים, ושרי לאכרזא, קאים מאן דקאים, ואחיד לאינון מפתחן. בתר דסיים כרוזא, כל אינון נטורי עלמא מתכנשין וסלקין, לית מאן דפתח פטרא, כלא משתככין. כדין דינין דלתתא מתערין, ואזלין ושאטין בעלמא, וסיהרא שארי לאנהרא.

פירוש הסולם

שסא) כרוזא קאים וכו': ואז כרוז עומד ומתחיל להכריז. כי כל שינוי נעשה עם כרוז, קם מי שקם, היינו המלאך גבריאל שהוא המכריז, ותופס באלו המפתחות, שהם הכחות הנמשכות ממלכות הממותקת, המכונה מפתחא, כנ"ל (בהקדמת הזהר דף נ"ו אות מ"ב ע"ש) שביום הם ברשותו של מטטרון כנ"ל, שבכח המפתחות הוא ממשיך החשך, שה"ס הכרוז. ואחר שמר את הכרוז, כל אלו שומרי העולם מתאספים ועולים מהעולם, ואין מי שיפתח פתיחה, שימשיך הארה מועטת, כי כולם משתתקים. אז מתעוררים הדינים של מטה, של המלכות הבלתי ממותקת, והולכים ומשוטטים בעולם. והלבנה מתחלת להאיר.