זהר

שנ) בגין דהכא רזא עילאה איהו, דכד ההוא נהר דנפיק מעדן, פרחין מניה כל אינון נשמתין, דאינון איבא דקב"ה, ונטלא לון מאן דנטלא, בשעתא דנפקא מקמי קב"ה. כלהו כל חד עאל בדיוקנא לאצטיירא, בההוא אתר דאיקרי דמות, ואינון ד׳ חיוון.

פירוש הסולם

שנ) בגין דהכא רזא וכו׳: ומשיב, משום שכאן סוד עליון היא, כשאותו הנהר היוצא מעדן, שהוא יסוד דז"א, פורחות ממנו כל אלו הנשמות, שהן פירותיו של הקב"ה, ולוקח אותן מי שלוקח, הנה בשעה שיוצאות מהקב"ה, כולן, כל אחת מהן, נכנסת בצורה, להצטייר באותו מקום שנקרא דמות. שהוא ד׳ החיות.