זהר

שנ) ותאנא, כלהו מוחין תליין בהאי מוחא. והחכמה הוא כללא דכלא הוא. ודא חכמה סתימא, דבה אתתקיף ואתתקן תקונא דאדם, לאתיישבא כלא על תקוניה, כל חד באתריה. הה״ד, החכמה תעוז לחכם מעשרה שליטים, דאינון תקונא שלימא דאדם. ואדם הוא תקונא דלגו, מניה קאים רוחא.

פירוש הסולם

שנ) ותאנא כלהו מוחין וכו׳: ולמדנו, כל המוחין תלוים במוח ההוא, דהיינו בחכמה סתימאה, והחכמה כלל הכל היא. וחכמה סתימאה זו, בה נתתקף ונתתקן תקון אדם, שיתישב הכל על תקונו, כל אחד במקומו, ז״ש החכמה תעוז לחכם מעשרה שליטים דהיינו ע״ס שהם תקון השלם של אדם. ואדם הוא תקון שבפנימיותם. כי המוחין שהם בפנימיות מכונים אדם (כנ״ל אות רס״ג) שממנו מתקיים הרוח.