זהר

שנט) כיון דאתחרב בי מקדשא, מה כתיב, השיב אחור ימינו מפני אויב, ובגין כך כתיב, הושיעה ימינך וענני. ושמאלא אתגבר ומסאבא אתתקף, עד דיבני קב"ה בי מקדשא, ויתקין עלמא על תקונוי, ויהדרון מליה כדקא יאות ויתעבר סטרא מסאבא מן עלמא. והא אתמר, דכתיב ואת רוח הטומאה אעביר מן הארץ וגו', וכתיב בלע המות לנצח וגו'.

פירוש הסולם

שנט) כיון דאתחרב וכו': כיון שנחרב בית המקדש, מה כתוב, ​השיב אחור ימינו מפני אויב, ומשום זה כתוב,​ הושיעה ימינך וענני שהשמאל נתגבר אז והטומאה נתגברה, עד שיבנה הקב"ה את בית המקדש ויתקן העולם על תקונו, וישובו הדברים לשלמותם, כראוי, וצד הטומאה יעבור מן העולם. ולמדנו שכתוב, ​ואת רוח הטומאה אעביר מן הארץ וכתוב, בלע המות לנצח וגו'.