זהר

שנט) אמרו לי, האי פסוקא ויאמר אלהים יהי אור ויהי אור. ותאני רבי כרוספדאי, גדול התוספת מהאור. שהיה אור שלא היה כמוהו, זה הוא אור השכל הגדול, שנתהוה מאור זיו הודו, וזהו העומד מאחורי הפרגוד.

פירוש הסולם

שנט) אמרו לי האי וכו': אמרו לי פסוק הזה. ויאמר אלקים יהי אור ויהי אור. ולמד ר' כרוספדאי, גדול התוספת מן האור שהיה אור שלא היה כמוהו, זה הוא אור השכל הגדול שנתהוה מאור זיו הודו, וזהו העומד מאחורי הפרגוד.
פירוש. במלים יהי אור יצאה הקטנות דז"א, שה"ס ריק, מחמת הי' שנכנסה לאור ונעשה אויר. וו"ק אלו נחשבים לעיקר ז"א. ובמלות, ויהי אור יצאה הגדלות דז"א, שהוא מוחין דג"ר (כמ"ש בזהר בראשית א' אות ל"א ול"ב בהסולם) ואלו הג"ר שיצאו בויהי אור, אינם עיקר בז"א אלא תוספת. עיקר, פירושו שאי אפשר שיהיה פחות מזה, כי ז"א אינו לעולם פחות מו"ק. תוספת, פירושו, שאינו תלוי בו, שפעם יש לו ג"ר ופעם אין לו ג"ר. וז"ש גדול התוספת, דהיינו הג"ר שיצאו בויהי אור, מהאור, דהיינו מן הו"ק שיצאו ביהי אור, ואעי'פ שהו"ק הם עיקר ז"א, והג"ר אינם אלא תוספת, בכל זאת אור התוספת גדול מאור העיקרי. וכל זה הוא אור של עולם האצילות, וז"ש, וזהו העומד מאחורי הפרגוד, דהיינו למעלה מן המסך המפריד בין אצילות לעולמות התחתונים ממנו.