זהר

שנט) אר״ש, תווהנא על ההוא חגיר חרצן, מאריה דשערי, אמאי לא אשתכח בבי אדרא דילן, בזמנא דאתגליין מלין אלין קדישין. אדהכי, אתא אליהו, ותלת קטפורי נהירין באנפוי. א״ל ר״ש, מ״ט לא שכיח מר בקרדוטא גליפא דמאריה, ביומא דהלולא.

פירוש הסולם

שנט) אר״ש תווהנא על וכו׳: א״ר שמעון, תמה אני על אותו חגור מתנים, בעל השער, שהוא אליהו, למה לא נמצא באדרא שלנו, בזמן שנתגלו אלו הדברים הקדושים. בתוך כך בא אליהו, ושלש טפות אור מאירים בפניו. א״ל ר״ש מה הטעם, לא היה נמצא אדוני במשתה היין החקוק וערוך לאדונו, ביום השמחה. קטפורי, מורכבת מב׳ מלות קטפי אורה. דהיינו טפות אור. קרדוטא, הוא מלשון קריריטון, שפירושו יין ערוך לבריאות (שבת י״ד).