זהר

שנט) ועל דא, שבח דוד ואמר, כי שמחתני ה' בפעלך במעשי ידיך ארנן. מאן גרם לי חדוה בעלמא, פעלך. דא הוא אדם קדמאה, דאיהו פעלו דקב"ה, ולא פעלו, דבשר ודם. מעשה ידיו דקב"ה ולא מבני נשא ועל דא, גרעו אינון שבעין שנין מאדם, מאלף שנין, דהוה ליה לאתקיימא בהו.

פירוש הסולם

שנט) ועל דא שבח וכו': ועל זה שבח דוד ואמר,​ כי שמחתני ה' בפעליך, במעשה ידיך ארנן. שפירושו. מי גרם לי שמחה בעולם דהיינו לחיות ולשמוח, אדם הראשון גרם לי זאת, שהוא פעליך ולא פעלו של בשר ודם, מעשה ידיו של הקב"ה ולא מבני אדם. כלומר, שלא נולד מאנשים, אלא שהוא יציר כפיו של הקב"ה. ועל כן חסרים אלו שבעים שנה לאדם הראשון, מן האלף שנה שהיה לו לחיות בהם. פירוש, כי נאמר לו, ביום אכלך ממנו מות תמות. ויומו של הקב"ה הוא אלף שנים, ע"כ היה לו לחיות אלף שנה, (כמ"ש בז"ח בראשית אות תש"פ). והוא חי תשע מאות ושלשים שנה, וחסר לו ע' שנה. שהוא מטעם שנתנם לדוד, שלא היה לו חיים, כמבואר.