זהר

שנח) תאנא, מההוא יומא לא אעדו חברייא מבי ר״ש. וכד הוה ר״ש מגלה רזין, לא משתכחין תמן אלא אינון. והוה קארי להו רבי שמעון, שבעה אנן עיני יי׳. דכתיב, שבעה אלה עיני יי׳ ועלן אתמר. א״ר אבא, אנן שיתא בוציני, דנהראן משביעאה. אנת הוא שביעאה דכלא. דהא לית קיומא לשיתא, בר משביעאה. דכלא תלי בשביעאה. רבי יהודה קארי ליה שבת, דכלהו שיתא מניה מתברכין, דכתיב שבת ליי׳, קדש ליי׳, מה שבת ליי׳ קדש, אוף ר״ש שבת ליי׳ קדש.

פירוש הסולם

שנח) תאנא מההוא יומא וכו׳: למדנו, מהיום ההוא לא זזו החברים מבית ר׳ שמעון. וכשהיה ר״ש מגלה סודות, לא היו נמצאים שם אלא הם. והיה קוראם ר"ש, שבעה אנו עיני ה׳. שכתוב, שבעה אלה עיני ה'. שעלינו נאמר. א״ר אבא, אנו ששה נרות המאירים משביעי, שה״ס בינה, אתה הוא שביעי של כולם, כי אין קיום לששה, שהם חג״ת נה״י, אלא משביעי, שהוא בינה. כי הכל תלוי בשביעי, ר׳ יהודה היה קוראו שבת, שכל ששת הימים מתברכים ממנו. שכתוב, שבת לה׳. קדש לה׳. מה שבת לה׳ קדש, אף ר״ש שבת לה׳ קדש.