זהר

שנח) ותרין רוחין נוקבין, הוו אתיין ואזדווגן עמיה, ואולידו. ואינון דאולידו הוו מזיקין דעלמא, ואקרון נגעי בני אדם. ואלין סאטן לבני אדם, ושריין בפתחא דביתא, ובביראי, ובבתי כסאי. וע״ד ב״נ, דאשתכח בפתחא דביתיה שמא קדישא שדי בכתרין עלאין, כלהו ערקאן ואתרחקן מניה, הה"ד ונגע לא יקרב באהלך. מאי ונגע לא יקרב. אלין נגעי בני אדם.

פירוש הסולם

שנח) ותרין רוחין נוקבין וכו׳: וב׳ רוחות נקבות היו באות ומזדווגות עמו, והולידו. ואלו שהולידו, היו מזיקי עולם, ונקראים נגעי בני אדם. ואלו מעופפים לבני אדם, ושורים בפתח הבית ובבורות ובבתי כסא. וע״כ אדם, שבפתח ביתו נמצא השם הקדוש שדי, שבספירות עליונות, כל המזיקים בורחים ומתרחקים ממנו. ז"ש ונגע לא יקרב באהלך. מהו ונגע לא יקרב. הוא, נגעי בני אדם, הנזכרים.