זהר

שנח) וכי אין כבוד יי׳ אחד מצבאותיו לא גרע, אמאי מברכין ליה. אלא מלה״ד, לאיש שהיה לו גן נאה, וחוץ לגן בקרוב ממנו חתיכת שדה. ואם השקה הגן, בתחלת שקיותו הלכו להם המים על כל הגן. אך אותה חתיכה של שדה שהיא אינה דבקה, אע״פ שהכל אחד הוא, לפיכך פתח לה מקום והשקה לה לבדה. ע״כ.

פירוש מעלות הסולם

מכאן עד אות שנ״ט א״צ פירוש.