זהר

שנז) עד דהוו אזלי, הא יונה חד מטא לגבי רבי אלעזר. שריאת, וקא מצפצפא קמיה. אמר רבי אלעזר, יונה כשרה מהימנת הוית תדיר בשליחותיך, זילי ואימא ליה, הא חברייא אתאן לגבך, ואנא עמהון. ונסא יתרחיש ליה לתלתא יומין, ולא ינפול עליה דחילו, דהא בחדוה אנן אזלין לגביה. אתיב זמנא אחרא ואמר, לא חדינא סגיא, ובאיש בעיני סגי, על חד רמונא מליא דאתיהיב תחותיה, ויוסי שמיה. אזלת ההיא יונה מקמיה, ואינון חברייא אזלו.

פירוש הסולם

שנז) עד דהוו אזלי וכו': בעוד שהיו הולכים, הגיעה יונה אחת אל ר' אלעזר, חנתה, וצפצפה לפניו. אמר ר' אלעזר, יונה כשרה, נאמנת את תמיד בשליחותך, לכי ואמרי לו, לר' יוסי חמיו, הרי החברים באים אליך, ואני עמהם. ונס יקרה לו לג' ימים ולא יפול עליו פחד, כי בשמחה אנו הולכים אליו. השיב פעם אחרת ואמר, איני שמח הרבה. כי רע בעיני הרבה, על רמון מלא אחד, שניתן תחתיו. דהיינו שמת במקומו. ושמו יוסי. הלכה אותה היונה מפניו. והחברים הלכו.