זהר

שנו) לתתא, שמא שלים ולא שלים. שמא שלים בחמש אתוון איהו, וידו"ד. רזא דכר ונוקבא ברמיזו. שמא שלים בתשע אתוון, אינון ידו"ד אלהים. דא איהו שמא שלים מכלא. שמא אחרא איהו ברמיזו, ואיהו בחמש כדקאמרן. אבל דא איהו שלים בכלא.

פירוש הסולם

שנו) לתתא שמא שלים וכו': השם הויה, למטה, שלם ואינו שלם, כי הוא שלם, מבחינתו עצמו, ואינו שלם, להיותו כלול בבחינת מלכות, שם שלם, הוא בחמש אותיות והויה, שהו' מז"א מחוברת בהויה, שיורה על ז"א ובית דינו שהוא המלכות, שהוא סוד דכר ונוקבא ברמז, כי הו' רומזת על דכר, הויה רומזת על נוקבא, שמא שלם לגמרי, הוא בתשע אותיות, שהן הויה אלהים, שהויה רומזת על דכר ואלקים על נוקבא. זה הוא שם שלם לגמרי. שם האחר, והויה, הוא רק ברמז, שהו' רומזת על דכר, והוא בחמש אותיות כמו שאמרנו. אבל זה, של תשע אותיות, הויה אלקים, הוא שלם לגמרי.