חיפוש בספרים
חיפוש לפי שם מאמר או כותרת

אות שנו

זהר

שנו) אמר ר' יצחק, אי הכי, מאי דכתיב ויבדל אלקים בין האור ובין החשך, א"ל אור אפיק יום, וחשך אפיק לילה, לבתר חבר לון כחדא, והוו חד, דכתיב ויהי ערב ויהי בקר יום אחד, דלילה ויום אקרון חד, והאי דכתיב ויבדל אלקים בין האור ובין החשך, דא בזמנא דגלותא דאשתכח פרודא.

פירוש הסולם

שנו) אר"י אי הכי מה דכתיב ויבדל אלקים בין האור ובין החשך: אר"י א"כ, שמעלת החשך גדולה כל כך, למה אומר הכתוב ויבדל אלקים בין האור ובין החשך. שהמשמעות, שהבדיל בין חשיבות האור לפחיתות החשך, אמר ליה אור אפיק יום וחשך אפיק לילה, לבתר חבר לון כחדא והוו חד דכתיב וכו', א"ל שמתחילה הוציא האור מדת יום, והחשך מדת לילה, ואז נאמר ויבדל וגו' דהיינו שהבדיל בין גודל חשיבות היום לפחיתות הלילה. ואח"כ חבר את היום והלילה. שהם זו"ן, ביחד, ונעשו אחד, שכתוב, ויהי ערב ויהי בקר יום אחד. דלילה ויום אקרון חד, ואז נאמר מגלה עמוקות מני חשך, וגדלה מעלת החשך מאד. והאי דכתיב ויבדל אלקים בין האור ובין החשך דא בזמנא דגלותא דאשתכח פרודא, ומה שכתוב ויבדל וגו', היינו בזמן הגלות שהם נמצאים נפרדים זה מזה אז נאמר ויבדל ביניהם, כיתרון האור מתוך החשך. וכן מטרם הזווג כנ"ל: