זהר

שנו) באן ירחא, בירחא דאתכסיא ביה סיהרא. ומאן הוא דמכסי עלה, יהו״ה, דכן סליק א בחשבן: י', לעילא. י׳, לתתא. ו', באמצעיתא. ואיהו נטיר לה, הה״ד אני יהו״ה הוא שמי וכו'.

פירוש מעלות הסולם

שנו) באן ירחא בירחא וכו': שואל, באיזה חודש. ומשיב בחודש שהלבנה מתכסית בו. שואל, ומי הוא המכסה עליה, ומשיב, הוי״ה, כי כן עולה א׳ בחשבון כ״ו דהיינו חשבון הוי״ה י׳ למעלה י׳ למטה ו׳ באמצע. והוא שומר אותה, ז״ש אני ה׳ הוא שמי וכבודי לאחר לא אתן וגו' ושמי וכבודי הם שמות המלכות בסוד ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד.
פירוש, י״ב חדשי השנה הם תקון המלכות הנקראת שנה, וכיון שלא נשלם תקונה בשנה שעברה, צריכים בכל שנה לחזור ולתקנה, ובכל ​ראש השנה מתחילים מבראשית תקון המלכות, כמו שנאצלה ביום ד׳ דמעשה בראשית, שאז היו בסוד שני המאורות הגדולים והארתה היתה בשלמות ג״ר דשמאל דהיינו חכמה בלי חסדים, וע״כ קטרגה הלבנה וטענה א״א לב׳ מלכים להשתמש בכתר אחד, וכן השטן ג״כ נאחז במלכות שמאירה בדינים כל זמן שמאירים בה ג״ר דשמאל, וצריכים להעביר אחיזת השטן מן המלכות, וזה נעשה ע״י הפעולה של השופר שקול השופר שכלול מאש רוח מים עולה ע״י המסך של קו אמצעי המיחד את ג׳ קוים חג״ת לאחד, שעי״ז מתמעט הארת ג״ר של השמאל ואז מסתלק אחיזת השטן במלכות, (עי' בזהר וירא אות שפ״א תצוה אות פ״ח ויקרא אות ש״ב אמור אות קפ״ז).
וזה אמרו כד ייתי סמא״ל לאסתכלא בה, כלומר לאחוז בה ולהמשיך שפעה לתתא. אסתכלת לעילא להתכלל בחסדים דימין שטבע הארתם הוא להאיר ממטה למעלה, והדרת אנפהא שהוא הארת חכמה בסו״ה חכמת אדם תאיר פניו, מניה מלהאיר אליו, לתתא, כלומר, ממעלה למטה, כי כאשר מתעוררים הרחמים בעולם, נעברה הלבנה מהארת השמאל, ואיהי אתרחקא מניה. לכן בההוא זמנא תקעו בחודש שופר בכסה ליום חגנו באן ירחא בירחא וכו' כי י״ב חודש של השנה מתחלקים ששה חדשים ראשונים מתשרי עד אדר הם מחזה ולמעלה שהם נה״י וחג״ת שבחג״ת. וששה חדשים מניסן עד אלול הם נה״י וחג״ת דנה״י מחזה ולמטה, ונודע שמחזה ולמעלה הוא בחינת בינה שהארותיה מכוסים, ולכן אומר בירחא דאתכסיא ביה סיהרא כי החדש תשרי הוא מחזה ולמעלה ושם הוא המקום של האורות המכוסים, וזהו עד חודש אדר אלא כיון שתחלת הכיסוי מתחילה מתשרי לכן חושב רק את תשרי. ושואל ומאן הוא דמכסי עלה כי לפני המיעוט מג״ר דשמאל נתכסה הלבנה מחמת הדינים שבה שאי אפשר לה לקבל חכמה בלי חסדים, וא״כ מי הוא המכסה אותה בבחינת תקון. ומשיב הוי״ה הרחמים שמתעוררים ע״י עליית מ״ן של השופר שעי״כ קו השמאל נתמעט ואבד את הג״ר שלו. דכן סליק א׳ בחשבן י׳ לעילא וכו' ומלכות עולה ונכללת בכל ג׳ קוים דז״א, ומקבלת הארתם ואיהו נטיר לה הה״ד אני הוי״ה הוא שמי וגו׳.