זהר

שנה) ואמר ר' שמעון, הא אתמר דכתיב אדם ובהמה תושיע יי'. והכי סלקא רזא דאדם, מסטרא דאדם ודאי. בהמה, מסטרא דבהמה. ובג"כ כתיב, אדם כי יקריב מכם, אדם ודאי, דדא קרבניה לעילא, לקשרא קשרא ברזא דאדם. ולבתר מן הבהמה, וכלא איהו ברזא דאדם ובהמה. ודא הוא רזא דאצטריך לקרבנא, אדם ובהמה כדקאמרן. תא חזי, כד ברא קב"ה עלמא, הכי עבד אדם ובהמה.

פירוש הסולם

שנה) ואר"ש הא אתמר וכו': ואמר ר' שמעון הרי למדנו, שכתוב, אדם ובהמה תושיע ה'. וכך עולה ודאי סוד אדם מצד אדם, דהיינו ע"י תורה ותפלה. בהמה מצד הבהמה, דהיינו ע"י הקרבה למזבח. וע"כ כתוב, אדם כי יקריב מכם, אדם ודאי, שזה קרבנו, מתורה ותפלה, למעלה לקשר קשר בסוד אדם, שהוא ז"א, בסוד הוי"ה דמ"ה שבגי' אדם. ואח"כ מן הבהמה. להקרבה על המזבח, שעולה למעלה למלכות שה"ס הויה דב"ן, שבגי' בהמה. והכל הוא בסוד אדם ובהמה. וזה סוד שצריכים לקרבן אדם ובהמה, כמו שאמרנו. בוא וראה, כשברא הקב"ה את העולם, עשה כך, אדם ובהמה.