זהר

שנה) ואלין אתוון דקאמרן, סלקין לעילא בההוא רקיעא, ומקבלין לאת חד דאיהי עלאה, דקא מתחברא בשמא דא, דאלין אתוון. בגין דאע"ג דאלין אתוון דשמא קדישא, האי איהו שמא דאתכליל לתתא, בגין דרזא דא אתכליל לעילא, ואתכליל לתתא, וכד אתכליל לתתא, אלין אתוון סלקין לקבלה לאת חד דהא מההוא את אתזנו אלין אתוון לתתא, וההוא את איהו ו'. ונחית ואתחברו אלין אתוון. בההוא את, וכדין כלהו בעטורא חדא, ואתעביד שמא שלים.

פירוש הסולם

שנה) ואלין אתוון דקאמרן וכו': ואלו האותיות הוי"ה שאמרנו עולות למעלה ברקיע ההוא, שעולות לז"א, ומקבלים שם אות אחת שהוא עליון, דהיינו מז"א, המתחברת בשם זה של אלו האותיות הויה, כי אע"פ שאלו האותיות הן של שם הקדוש, דהיינו הויה, עכ"ז, זה הוא שם שנכלל למטה, דהיינו ברקיע של המלכות, משום שסוד שם הזה נכלל למעלה בז"א ונכלל למטה במלכות, וכשהשם נכלל למטה, במלכות, עולות אלו האותיות הויה לקבל אות אחת, מז"א, כי מאות הזו נזונות אלו האותיות הויה שלמטה במלכות, ואות ההיא היא אות ו', שיורדת למלכות, ומתחברות האותיות הויה באות הזו, דהיינו, והויה, שהו' תורה על ז"א, המחובר עם הויה שבמלכות, בסוד הוא ובית דינו. ואז כולן בעטרה אחת ונעשה שם שלם.