זהר

שנה) וחיזו פנימאה איהו חיזו בלחישו, כמא דאמר ואחר האש קול דממה דקה. ודא איהו רזא, דדיוקנא דכליל כל דיוקנין בחיזו דלעילא, קול עילאה, בלחישו דלעילא, דמניה נפקי כל דיוקנין. קול לתתא, כההוא קול עילאה דנקיט בגויה כל דיוקנין. ובגין דדא איהו בלחישו, כד נביאה מטי לגביה, נהיר ביה עיינין, ונהרין רעיונין.

פירוש הסולם

שנה) וחיזו פנימאה איהו וכו׳: ומראה הפנימית, שהיא מראה ד׳ החיות, היא מראה בלחש, דהיינו בשליטת החסדים. כמו שנאמר, ואחר האש קול דממה דקה. וזה הוא סוד הצורה הכוללת כל הצורות במראה שלמעלה (כנ"ל אות שנ"ב) שהיא מראה מאירה, שהיא ז"א. הקול העליון דהיינו ז"א שנקרא קול, הוא בלחש שלמעלה, דהיינו בשליטת החסדים, שממנו יוצאות כל הצורות. הקול למטה, הכלול בד׳ חיות דמלכות, הוא כאותו הקול שלמעלה שמחזיק בתוכו כל הצורות, דהיינו ג"כ בלחש. ומשום שזה הוא בלחש, דהיינו תחת שליטת החסדים, שאין שום דין מתעורר מהם, ע"כ כשהנביא מגיע אליו, מאירות בו העינים, דהיינו שמאירה בו הארת החכמה המכונה עינים, הכלולה בחסדים ההם, ומאירות המחשבות.