זהר

שנה) תאנא, בעוד דאתגליין מלין, אתרגישו עלאין ותתאין, וקלא אתער במאתן וחמשין עלמין, דהא מלין עתיקין לתתא אתגליין, ועד דאלין מתבסמן נשמתייהו באינון מלין, נפקא נשמתייהו בנשיקה, ואתקשר בההוא פרסא, ונטלין להו מלאכי עלאי, וסלקין לון לעילא. ואמאי אלין. משום דעאלן ולא נפקו זמנא אחרא מן קדמת דנא, וכלהו אחריני עאלו ונפקו.

פירוש הסולם

שנה) תאנא בעוד דאתגליין וכו׳: למדנו, בעוד שנגלו הדברים נתרגשו העליונים והתחתונים, וקול נתעורר והכריז בר״נ עולמות, כי דברים עתיקים נתגלו למטה. ובעוד שאלו היו מבשמים נשמותיהם באלו הדברים יצאה נשמתם בנשיקה ונתקשרה בפרסא ההיא, ולקחו אותם המלאכים העליונים והעלו אותם למעלה, מן ואמאי אלין, עד, עאלו ונפקי, ל״ג, כי גליון היה והמעתיקים הכניסו אותו בפנים.
פירוש החלק שמחזה ולמטה דז״א, נבחן לר״נ עולמות. כי נצח והוד הם מאתים, וחצי ת״ת, הוא חמשים. וכבר נתבאר שסבת פטירתם היתה משום שהחלק שמחזה ולמטה קבל עם סיום האדרא כל תקונו ונתבטלה הפרסא, כנ״ל. וז״ש, אתרגישו עלאין ותתאין, שגילוי הסודות תקנו כל הפרצוף הן מחזה ולמעלה והן מחזה ולמטה. וקלא אתער בר״נ עלמין, דהיינו מחזה ולמטה, דהא מלין עתיקין לתתא אתגליין, שמתגלים כל התקונים השייכים למחזה ולמטה, וכיון שאלו ג׳ החברים היו מבחינת מחזה ולמטה, ע״כ, ועד דאלין מתבסמן נשמתייהו באינון מלין, דהיינו עם שהתקונים של נשמותיהם הולכות ונגמרות, נפקא נשמתייהו בנשיקה, ואתקשר בההוא פרסא, יצאה נשמתם בנשיקה, ונקשרו בפרסא ההיא. כי משום שנשמותיהם היו מבחינת הפרסא ע״כ אחר שנשלמו ר״נ עולמות, ונתבטלה הפרסא, עלו נשמותיהם למעלה ביחד עם הפרסה. כנ״ל בדבור הסמוך.