זהר

שנה) אבל ת״ח, בת שבע אתקרי ממש ברזא דחכמתא. בג״כ כתיב בה כלא בשבע. ז׳ פרות. ז׳ שרפות. ז׳ הזאות. ז׳ כבוסים. ז׳ טמאים. ז׳ טהורים. ז׳ כהנים. ומשה ואהרן בחושבנא דהא כתיב, וידבר יי׳ אל משה ואהרן וגו׳. ושפיר קאמר ההוא גברא, דאמר בת שבע, וכלא רזא דחכמתא היא.

פירוש הסולם

שנה) אבל ת״ח בת שבע וכו׳: אבל בוא וראה, היא, הפרה האדומה נקראת ממש בת שבע, בסוד החכמה, שהיא המלכות הנקראת פרה מבחינת השמאל שבה, שהזכר שור והנקבה פרה. והיא אדומה, מחמת הגבורות. משום זה כתוב בה הכל בשבע, שבע פרות, שנזכר בפרשה ז׳ פעמים פרה. וכן שבן שרפות, ז׳ הזאות, ז׳ כבוסים, ז׳ טמאים, ז׳ טהורים ז׳ כהנים ומשה ואהרן בחשבון הז', שגם הם נקראים כהנים, כי כתוב בפרשה, וידבר ה׳ אל משה ואהרן וגו'. ויפה אמר אותו האיש, שאמר בת שבע. והכל הוא סוד החכמה.
פירוש. אותו אדם שראה אצלו פרה אדומה, רמז לו על שורש פרה אדומה למעלה, שהוא המלכות, שקרא אותה בת שבע. מפני שהיא כלולה מז' ספירות חג״ת נהי״מ. ומשום זה כתוב בפרשת פרה אדומה ז׳ פרות ז׳ שרפות וכו׳ לרמז על ז׳ ספירות שלה. ואין להקשות הרי רק ז׳ פעמים טהור וז׳ כהנים נמצאים בפרשה, וכן ז״פ טמא. משא״כ השאר, אינו נמצא רק ה׳ פעמים בפרשה. והענין הוא כי בספירות העליונות מספר ה׳ ומספר שבע שוים. כי בז' ספירות אין יותר מה׳ ספירות חג״ת נ״ה, וספירת היסוד אינה מוסיף כלום, להיותו רק כולל ה׳ ספירות חג״ת נ״ה, וכן המלכות היא כולל ב׳ של ה״ס חג״ת נ״ה. הרי שבז״ס אין יותר מה״ס, וכן בה״ס יש כל הז׳ ספירות.