זהר

שנד) צעקה ושועה במאי אתפרשן, אמר רבי יצחק, אין לך שועה, אלא בתפלה. שנאמר, שמעה תפלתי יי' ושועתי האזינה. אליך יי' שועתי. שועתי אליך ותרפאני. צעקה שצועק ואינו אומר כלום. אמר רבי) יהודה, הלכך גדולה צעקה מכולן, שצעקה היא בלב. הה"ד, צעק לבם אל יי'. צעקה וזעקה דבר אחד הוא, וזה קרובה להקב"ה, יותר מתפלה ואנחה, דכתיב כי אם צעוק יצעק אלי שמע אשמע צעקתו.

פירוש הסולם

שנד) צעקה ושועה במאי וכו': שואל, צעקה ושועה במה הם נבדלים. א"ר יצחק, אין לך שועה אלא בתפלה. שנאמר שמעה תפלתי ה' ושועתי האזינה. וכן אליך ה' שועתי. וכן שועתי אליך ותרפאני. הרי ששועה פירושו דיבורי תפלה. צעקה, פירושו, שצועק ואינו אומר כלום, דהיינו בלי דיבורים. אמר ר' יהודה, הלכך גדולה צעקה מכולן, שצעקה הוא בלב, ז"ש צעק לבם אל ה', וזו קרובה להקב"ה יותר מתפלה ואנחה, שכתוב כי אם צעוק יצעק אלי שמע אשמע צעקתו.
פירוש. אנחה צעקה ושועה, הן בבחינת מחשבה קול דיבור, שהם בינה ז"א מלכות. וע"כ צעקה שאין בו דיבור הוא יותר מקובל לה' מתפלה בדבור, משום שהדבור שהוא בהתגלות, יש בו אחיזה למקטריגים. אבל צעקה שאין בו התגלות רק בלב הצועק, אין בו אחיזה למקטריגים. וגם הוא מקובל יותר מאנחה, שהוא מגולה רק במחשבת הנאנח, שהיא בחינת בינה ואין התחתון ביכולת להתדבק על ידה כראוי בה', וע"כ צעקה יותר מקובלת.