זהר

שנד) ואי תימא כל אינון נביאים בר משה נביאה מהימנא, כלהו מתערבבי דעתייהו כד מטי לגו חשמל, והוא יכיל למיקם על דא. אלא בגין רוח נבואה הוה קאמר מלין, ובגין רחימו דישראל איתגלי כל חזוון דלבר. כלהו מתערבבי, וכלהו בערבוביא.

פירוש הסולם

שנד) ואי תימא כל וכו׳: ואם תאמר, כל הנביאים, חוץ ממשה הנביא הנאמן, כולם היתה דעתם מתבלבלת כשהגיעו לחשמל, והוא, יחזקאל, היה יכול לעמוד על זה. ומשיב, אלא משום שרוח הנבואה היה אומר הדברים, ובשביל אהבת ישראל, נתגלו כל המראות שבחוץ, וכולם מתערבים וכולם בערבוביא.